לבחון את כוחינו מחדש

לבחון את כוחינו מחדש

 מה שלא יכולנו לעשות בעבר לא מעיד כלל על היכולות והמסוגלות שלנו כיום.

הסופר הארגנטינאי חורחה דמיאן כתב סיפור נפלא על פיל בקרקס, הסיפור ממחיש עד כמה אנו שבויים בפרדיגמות שאומרות לנו מה אנו יכולים לעשות ומה בלתי אפשרי עבורינו על פי התפיסה שלנו,על פי מערכת האמונות והחוויות שצרובות לנו בזכרון

הנה הסיפור הידוע :כשהייתי קטן אהבתי מאוד את הקרקס. במיוחד אהבתי את החיות, ומכל החיות אהבתי את הפיל.

במשך ההופעה הציג היצור הענקי הזה את כישוריו.

בהפסקה שבין ההופעות היה הפיל קשור בשרשרת ליתד שהייתה נטועה באדמה. היתד לא הייתה אלא חתיכת עץ לא גדולה, ורק כמה סנטימטרים ממנה היו תקועים באדמה.

למרות השרשרת הכבדה והחזקה, היה לי ברור לחלוטין, שהחיה הזאת שיכולה לעקור עץ שלם מהשורש ללא קושי, יכולה בקלות רבה למשוך היתד הקטנה מהאדמה ולברוח.

התעלומה הייתה ברורה וגלויה לעין: מה מחזיק אותו שם?

לשאלתי ענו, כי הפיל לא בורח משום שהוא פיל מאולף.

שאלתי את השאלה המתבקשת: אם הוא מאולף, אז למה בכלל צריך לקשור אותו?

לא זכור לי שקיבלתי תשובה הגיונית.

עם הזמן שכחתי את תעלומת הפיל והיתד, אך לפני כמה שנים פגשתי מישהו שידע את התשובה: "הפיל לא בורח כי הוא קשור ליתד דומה מאז שהיה צעיר מאוד".

עצמתי עיניים ודמיינתי את הגור הקטן, רגע אחרי שנולד...

אני בטוח שאז הפילון דחף, משך, הזיע ועשה הכל כדי להשתחרר, אבל לשווא!

היתד הייתה חזקה ממנו.

אני מוכן להישבע שהפילון היה נרדם מותש מהמאמצים, כדי לקום למחרת היום ולנסות להשתחרר, וכן גם ביום שאחרי ובזה שאחריו.

עד שהגיע היום, יום איום ונורא בחייו של הפילון, שבו השלים עם חוסר האונים שלו ונכנע לגורלו.

מוסר השכל: הפיל החזק והגדול הזה שאנחנו רואים בקרקס, לא בורח, כי הוא מאמין שהוא לא יכול.

הוא זוכר את אי-היכולת שלו, את תחושת חוסר האונים שהפנים מעט אחרי שנולד.

הדבר הכי נורא הוא שאף פעם לא הטיל ספק של ממש בתכונה זו.

הוא אף-פעם לא ניסה לבחון את כוחו מחדש...

ועכשיו המלצה:

לערוך רשימה של אותם דברים שאנחנו מאמינים שאיננו יכולים לעשות, ולעשות כל יום משהו אחר מתוך רשימת ה"לא יכול".

עד כאן סיפורו של חורחה דמיאן.

בואו נבחן את כוחינו מחדש, מה שלא יכולנו לעשות בעבר לא מעיד כלל על היכולות והמסוגלות שלנו כיום.

השלב הראשון הוא זיהוי האמונות המגבילות

קחו נושא שאתם רוצים להגשים בחיים, ותבחנו את האמונות שלכם סביבו

שבו עם מחברת ועט  ורישמו את האמונות שעולות לכם כרגע  .

  "בגילי קשה לרדת במשקל", או "כל מה שאני אעשה לא יעזור" "אין לי יכולת התמדה" "אני לא מצליחה"

חשוב להבין כי לרוב האמונות שלנו יש אמונת שורש ,זוהי אמונת ליבה בסיסית,שאימצנו בשלב מוקדם בחיינו ,האמונות בסיס הללו קשורות לזהות העצמית שלנו .

יתכן ומה שעומד מאחורי האמונות שלך יושב על האמונה " אני לא ראויה" "לא מגיע לי" "אף אחד לא באמת אוהב אותי"

עכשיו תחשבו על זה בהתרגשות,כיון וזה אכן מרגש , ברגע שתפרקו את האמונת בסיס הזו ,כל האמונות המעכבות שקשורות לאמונה הזו יאבדו את הכוח שלהן ויתמוססו כמו מגדל קוביות שהורדנו לו את הבסיס.

התבוננו על האמונה במבט אובייקטיבי מבחוץ מבלי להיות בתוך החוויה .

קחו  אמונה אחת מתוך הרשימה, ותרשמו אותה בראשית הדף. 

חלקו את הדף לשניים ורשמו בצד אחד באילו דרכים האמונה הזו משרתת אתכם,  ובצד השני כיצד האמונה הזו מעכבת אתכם.

לדוגמה: האמונה "כל מה שאני אעשה לא יעזור " משרתת אותי  כי היא שומרת אותי באזור הנוחות שלי,ונותנת לי תירוץ טוב ללמה אני לא עושה כלום בנוגע למשקל העודף שלי.

  האמונה הזאת גם מעכבת אותי כי היא חוסמת אותי מלהכנס לתוכנית ליווי ומשאירה אותי בלי תקווה ובחוסר אונים והכי כואב עם גוף שלא נוח לי בו..

רווח מישני- בחינת הגמול הריגשי

כעת קחו את האמונה שלכם, ותבדקו מה הגמול הריגשי שאתם מקבלים 

לדוגמא  אם אני מאמינה שאיני מספיק טובה (אמונת בסיס) ואז אני מקבלת התעניינות ואיכפתיות מהסביבה ,הרגשות הללו  שאני חווה מהסביבה  ,גורמים לי לחוות (באופן תת מודע) ולמלא את הצורך שלאנשים איכפת ממני.

לדוגמה: אם אני נמנעת מלעשות דברים כי "אני לא אצליח", והתרגלתי לא לקחת אחריות – הגמול הרגשי הוא שלא אחווה כישלון, שאף אחד לא מצפה ממני להשתנות, אני יכולה להשאר באזור הנוחות שלי. 

אך מאידך האמונה הזו מגבילה אותי  "אני מרגישה תקועה במקום ", או "אני תלויה באחרים ", או "אין לי יכולת השפעה על חיי"

הרשימה הזו חשובה מאד כיון והיא תעזור לך להבין שהמחיר שאת משלמת על האמונה המעכבת הוא הרבה יותר יקר מהרווח שאת מקבלת ממנו. 

תת המודע רוצה להגן ולשמור עלינו והוא לא מוכן לשחרר דפוסי מחשבה של שנים שהפכו להיות חלק מהזהות שלנו.

הוא ידאג להחזיק את התמונה של הכשלון מול עינינו כדי להגן עלינו, וגם כאשר נחפש או אפילו נמצא את תוכנית הירידה במשקל שלנו הוא יחזיר אותנו להטיל ספק ביכולתינו להשתנות.

כדי לשכנע את תת המודע שאנינו זקוקים יותר ל"הגנה " הזו והיא רק מעכבת אותנו מלהגשים את החלומות שלנו נתחיל להטיל ספק באמונה .

נקשיב למדיטציה של חיבור למשאבים פנימיים ,נזכר בעוצמה שלנו ובדברים שכן הצלחנו לעשות,גם מה שאינו קשור לתחום הירידה במשקל , בשפת ה nlp זה נקרא מודלינג מעצמך.

להיות המודל וההשראה של עצמינו.

להתמקד במה כן הצלחנו לעשות ולחגוג את זה.

מיסגור מחדש

 התחילו לחפש ולהביא הוכחות חדשות והסברים לוגיים, לכך שזה לא נכון. 

לדוגמה: אם יש לכן אמונה ש"בגיל שלך זה בלתי אפשרי", חפשו ברשת, בעיתונות ובמרחב החיים שלכם הוכחות שלגיל אין שום חשיבות להצלחת התהליך.

 עשו לו ריפריימינג מסגור מחדש, בגיל שלי בגלל ניסיון החיים שלי זה מתכון להצלחה.

לאמונה "אף אחד לא אוהב אותי"  נעשה ריפריימנינג "הוריי אהבו אותי בדרך שלהם, ורצו להעניק לי חוסן נפשי ומנטלי" "הוריי פעלו לפי התובנות והכלים שהיו ברשותם"

רשמו את האמונה החדשה בעמודה השמאלית של הדף, מול האמונה המגבילה. לדוגמה: אני לא ראויה לטוב" יהפוך ל"אני ראויה לטוב מעצם היותי ללא שום התניה". 

אם קשה לכם לאמר זאת ואתם חשים התנגדות פנימית למשפט ,כיון ושנים רבות הייתם בזהות של אני לא ראויה, עשו משפט גישור "אני בדרך להיות ראויה אפילו יותר ממה שאני היום" המילים של אפילו יותר ממה שאני משדרת באופן תת מודע למוח שאני כבר היום ראויה.

כעת, חפשו את כול ההוכחות לכך שהאמונה החדשה שלכם היא טובה ונכונה עבורכם, ורשמו אותן מתחת לאמונה החדשה.

רישמו עוד ועוד הוכחות לאמונה החדשה שלכם , בקשו עזרה מחברים ,חיקרו את העבר שלכם,היזכרו בדברים טובים שעשיתם.בעזרה שהגשתם ,תוסיפו כל פעם עוד ועוד הוכחות לעצמכם שאתם ראויים.

כך תבנו זהות חדשה של דימוי והערכה עצמית מחודשת.

וכעת חיזרו לעמודה של האמונות המעכבות סמנו עליהם X תת המודע שלכם יקבל מסר שאתם משתנים.

כשנשנה את הסיפור הפנימי שלנו ואת האמונות על היכולות שלנו המציאות שלנו תשתנה בהתאם. 

תופעה זו נקראת גם אפקט פיגמליון. כך לדוגמא, כאשר מורה מאמין בתלמידיו  ומצפה מהם להצליח, הוא מגביר את המוטיבציה שלהם ומשפר את הישגיהם באופן משמעותי.

מי הולך ללחוש או לצעוק לפיל בקרקס שהוא כבר יכול!

כיון ואני בחרתי במאמר זה לצעוק לך שאת יכולה שאת מסוגלת ואת ראויה.

באהבה ד"ר רינה מורדו phd